מאמר דעה, של יוסף מחפוד לוי, מומחה למזרח תיכון וממקימי מכון אנדלוס, מכון ללימוד והעמקה בשפה הערבית על המלחמה עם איראן.
כפי שגורס יוסף, מבחינת השיעה, איראן והעומד בראשה, אנו נמצאים בשנת 680 לספירה.
כשהמנהיג העליון של איראן, ח'מינאי, רוצה לקבל החלטה, הוא פותח את הספרים הקדושים לשיעה – שם מתגלה לעיניו מנגנון קבלת החלטות ברור ונהיר.
כפי שדרש טראמפ מאיראן בנאומו השבוע: "כניעה ללא תנאי".
כידוע לנו, לאחר דרשתו של טרמאפ, ח'מינאי נדרש לקבל החלטה – ופנה לאחד מיועציו הטובים והמוערכים ביותר – חוסיין, בנו של עלי, שבשנת 680 לספירה, ניצב בפני אותו האתגר שבו נמצא ח'מינאי כיום – חוסיין היה בקרב כרבלאא'.
בקרב כרבלאא', ניצב חוסיין בנו של עלי, בין 2 אפשרויות – לחימה בה ככל הנראה הוא וצבאו ימותו, או כניעה בהשפלה. שאלת השאלות.
מה קרה בפועל? חוסיין סירב להיכנע והגה את הביטוי המופרסם בשיעה: هَيْهَات مِنَّا الذِّلَّة – "לעולם לא נקבל את ההשפלה", כלומר – לעולם לא נחיה בהשפלה שבכניעה, עדיף למות מאשר להיות מושפלים.
עבור האייתולה ח'מינאי והנהגת איראן השיעית, כל פשרה עם ארה"ב וישראל נתפסת כברירה בין מוות בכבוד לבין חיים בבושה והשפלה – והבחירה ברורה: אם צריך – עדיף למות על מאשר לחיות בהשפלה.
בדיוק כפי שעשה חוסיין בן עלי בקרב כרבלאא' בשנת 680, כאמור .
כידוע לנו, בעולם המערבי, ובמיוחד בפוליטיקה האמריקאית והאירופית, הכוח נמדד לא פעם ביכולת לפעול בגמישות, לנהל משא ומתן, להגיע לפשרות ולשמור על האינטרסים הלאומיים תוך הימנעות ממלחמות מיותרות – בשאיפה לשלום וחיים שקטים.
פשרה נתפסת כחוזק, לא כחולשה – והרי, שהרי על כולנו, להתפשר.
לעומת זאת, באתוס השיעי של איראן, פשרה עם אויב רעיוני נתפסת כהשפלה מוסרית של ממש. אין מקום ל-"עסקה טובה" עם כוחות שנתפסים כרשע טהור – רק התנגדות עיקשת עד הניצחון או המוות. והמוות אינו מאיים.
כמו היום, בשעת מלחמה זהו לא רק עימות בין מדינות – אלא בין הבדלי תפיסות מוסריות, דתיות ופוליטיות שונות בתכלית:
מערב – התופס עמדות כמו – ריאליזם, פרגמטיות, דיפלומטיה ועוד.
ואיראן השיעית – מוסר מות הקדושים, הקרבה, סירוב לוויתור ושמירה על הכבוד, כבוד מעל הכל.
לכן, כל ניסיון לשכנע את איראן לוותר על תוכנית הגרעין – דינו כישלון מראש.
ולאלוקים פתרונים والله أعلم.
מה דעתך על דעתו של יוסף? מזמינים אותך להתרשם ממגוון הקורסים וההכשרות שלנו במכון אנדלוס, מכון ללימודי השפה והתרבות הערבית.
ביחד, נעמיק, נלמד, נשאל ונבין את העקרונות המרכזיים המובילים את שכנינו במזרח התיכון.
